תפילת ערבית תשעה באב. ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

מנהג זה התפשט גם אצל יהודים ספרדים שאינם מוותיקי היישוב שרצו לקבל עליהם את מנהג ארץ ישראל יום מוּעד לפורענויות יום זה היה מוּעד לפורענויות ליהודים מאז ומתמיד, ואירעו בו חמישה אסונות היסטוריים: נגזר על דור המדבר כי לא יכנסו לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים; חורבן בית המקדש הראשון; חורבן בית המקדש השני; כיבוש העיר ביתר בידי הרומאים — אירוע שסימל את כישלונו של מרד בר כוכבא חרישת ירושלים בידי הרומאים
כמו כן אומרים ברכת כהנים כאשר מתפללים מנחה בערבו של יום, גם בקהילות שאינן אומרות בשחרית אין אומרים "שובה ה' עד מתי" ו"ויהי נעם" הנאמר בסוף תפילת ערבית של מוצאי שבת

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

לאחר מכן, בקהילות רבות אומרים את שירת האזינו, את "בצר לך", ואת "כי אל רחום".

10
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
בסיומה של תפילת ערבית של מוצאי הצום נהוג לערוך את ברכת הלבנה של חודש אב ברוב עם
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
הערב ומחר, ט' באב, מציינים בעם ישראל בארץ הקודש ובתפוצות את צום תשעה באב, לאות אבל על חורבן בית המקדש הראשון והשני ושורת אסונות שקרו לעם ישראל לאורך השנים בתאריך זה
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
אולם מותר לשטוף ידיים כדי להסיר מהן לכלוך, וכן נוטלים ידיים שחרית עד פרקי האצבעות, וכן מותר מעבר במים להולך בדרך להקביל פני רבו וכאשר אין לו אפשרות אחרת
אצל חלק מיהודי תימן נהוג כדעת הרמב"ם שלא להפטיר כלל במנחה של תשעה באב בתפילת שמונה עשרה מוסיפים בברכת "בונה ירושלים" בכל הקהילות את תפילת נחם, העוסקת בציפייה שבית המקדש השלישי יבנה במהרה כמו כן, מותר ללמוד את הלכות היום — הלכות אבלות והלכות תשעה באב — ולקרוא את הקינות לתשעה באב
התשובה למשלחת היא סדרת נבואות ארוכה הכוללת דברי מוסר על חשיבות תיקון המעשים הרעים העולה בהרבה על חשיבות הצום, ונבואות נחמה על בניין ירושלים ויהודה השוני בין שני הצומות מצוי בחומרת האיסור, כך שבעוד יום כיפור נוהג מדאורייתא, תשעה באב נוהג מדרבנן

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

צום תשעה באב נמשך משקיעת החמה של היום שלפניו ועד צאת הכוכבים בט' באב, כלומר כ־24 שעות וחצי.

7
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
אצל הספרדים נהוג לומר קדיש מורחב עם הוספה של קטעים מסוימים, קדיש הנאמר גם בסיום מסכת ובעת ההלוויה, כאשר במקום "תתקבל" אומרים "תתכלי חרבא וכפנא ומותנא ומרעין בישין, יעדה מננא ומנכון ומעל עמיה ישראל ואמרו אמן" תרגום: יכלו החרב והרעב והמגפה והמחלות הרעות
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
בימינו נהוג שלא לעשות מלאכה לפחות עד חצות היום; לאחר חצות היום הדבר מותר אבל ממעטים
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
דינים נוספים חלים על ערב תשעה באב
בקהילות אשכנז לא נהגו להוסיף כלל קטעים קודם תפילת ערבית במוצאי צום תשעה באב משלימים את ההבדלה, כדי שיהיה מותר לאכול, בברכת יין ובברכת ההבדלה, אך ללא בשמים
הגדרת מלאכה לעניין זה היא עבודה או עיסוק ממושך בדבר המסיח דעת מן האבלות, ואינה זהה להגדרת מלאכה לעניין שבת במסגרת זו ניתן ללמוד כתובים העוסקים בפורענות עם ישראל כגון מגילת איכה יחד עם מדרש איכה רבה ומדרש ילקוט שמעוני על איכה , ספר איוב, חלקי הפורענות שבספר ירמיה וסיפור החורבן והגלות בספר מלכים

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש

בקרב יהודי אשכנז נוהגים רבים לאכול סעודה רגילה קודם לצום, ומעט קודם לכניסת הצום לאכול סעודת מפסקת סמלית, לפי דיניה.

ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
סיבת איסור זה היא בכך שהלימוד משמח את הלב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב", ומשום כך בתשעה באב, שהוא יום אבלות, אסור ללמוד תורה
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
חולים פטורים מאיסור זה לגמרי, משום שחכמים לא החילו את חובת הצום על חולים
ט' באב עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה: 1953 שנה לחורבן בית המקדש
מנגד, רבים חלקו על דעה זו של הרמב"ם