קל וחומר בלשון. כָּל שֶׁכֵּן

זה הוא קל וחומר סתום פעלים, כינויי גוף ושם המספר בלשון המקרא משתמשים בלשון נקבה בפעלים, בכינויי גוף ובשם המספר כשהעניין שעליו מדובר אינו מפורש: פעלים: "לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה" ישעיהו ז, ז ; "כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם" ישעיהו יד, כד ; "וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" ירמיהו ז, לא ; ולעיתים הפועל נגרר אחר כינוי הרמז הסתמי 'זאת': "וְהָיָה כָל הָרֹאֶה וְאָמַר לֹא נִהְיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה כָּזֹאת" שופטים יט, ל
שני סוגי לימוד בקל וחומר הלימוד בקל וחומר יכול להיות בשני כיוונים: א דוגמא: בתורה מפורטים דיני שומר שכר ושואל: שומר שכר חייב בגנבה ובאבדה ופטור מאונס, ושואל חייב באונס

ללא שם

לצד מבנים אלו ואחרים אפשר למצוא גם אצל חז"ל ניסוחים חופשיים יותר להסקת מסקנה בדרך של קל וחומר — בדיוק כמו בתנ"ך.

29
קל וחומר
קל וחומר פירושו שאם דבר כלשהו חל על מקרה מסוים, ודאי וּודאי שהוא חל גם על מקרה מובהק יותר
פרשת וילך
כך למשל כותב עגנון: "בקושי מָנוּ מלמדי גמרא בין בני אדם, קל וחומר מלמד תינוקות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר מי שאינו אלא מסייע למלמד תינוקות" גזלת המת או שמן זית זך, 1934
אנציקלופדיה יהודית דעת
שכינה - ארבע עשר יום
למשל: "על עצמו אינו נאמן, כיצד יהא נאמן על של אחרים? מדובר בשיטה לוגית להֶחָלַת והעברת דין ממקרה אחד למשנהו, כאשר המקרה האחד קל יחסית, והשני חמור ממנו
משלי י"א כ"א, אסתר ט' י"ב, ויחזקאל ט"ו ה' בדברי משה משמש המבנה 'הֵן

קל וחומר בלשון Archives

ייתכן שהרגל השימוש בכינוי 'זה' בלשון הדיבור גרם לשימוש ב'זאת' להישמע גבוה יותר, ובהמשך היא התקבעה בביטויים שאופייניים בעיקר ללשון הכתובה.

19
כָּל שֶׁכֵּן
דבריו אלו של משה נחשבים "אחד מעשרה קל וחומר שבתורה" רש"י ופסיקתא זוטרתא בעקבות בראשית רבה
קשרים לוגיים Archives
הסבר: האיסורים שבתורה כתובים פעמיים: פעם כאזהרה, שאסור לעשות מעשה, ופעם כאיסור עם הגדרת העונש לעובר על האיסור
קל וחומר בלשון Archives
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים" , שמשמעותו: מכיוון וה' נזף במרים עליה להיות מסוגרת שבעת ימים
ידוע כי שור שהזיק בשן ורגל - אכילה או דריסה - חייב רק ברשותו של ניזק הסבר: אם בעניין הקל, שומר שכר, יש דין חמור: חייב בגנבה ובאבדה, קל וחומר שבעניין החמור, שואל, יהיה גם הוא חייב בגנבה ובאבדה
כלומר המסקנה ל-כסף אשר מצאנו לערך העוסק בשנה עברית, ראו

קל וחומר בלשון Archives

יש מי שמסביר שאולי הוא גם מושפע מלשון הפסוק בסיפור משפט שלמה: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וְ זֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי" מלכים א ג, כג , אף ששם כמובן הוראתו אחרת.

14
ללא שם
מידה זו נמצאת באופן מפורש לא רק בפרשנות חז"ל, אלא אף בטקסט המקראי גופו
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
אך השימוש בקל וחומר אינו מוגבל להלכה, והוא משמש אף באגדה
קל וחומר
בדברים ל"א כ"ז: הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם, קל וחומר ואף כי אחרי מותי