חוקי יסוד. חוק יסוד

פסק דינה של , , קבע שבחקיקת הוראת שעה זו נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת: הכנסת, בכובעה כ, קבעה זה מכבר את נקודת האיזון ולפיה אם נגזר, בצוק העיתים, לפעול ללא תקציב מדינה מאושר, על הממשלה לפעול בהקשר זה באופן מוגבל ומצומצם בהתאם להוראות הקבועות ב חקיקת חוק הסותר הוראה שבחוק יסוד אפשרית רק באמצעות חוק יסוד אחר, ולכן נחקק בשנת , כ, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 הוראות מיוחדות הוראת שעה , שנועד לאפשר חקיקת , בניגוד ל, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת"
זה מוכר על—ידי משפטנים, זה הוכר באורח עקיף על—ידי מטבע ברייתם הם אמורים להיות דבר יציב, קבוע במידה רבה, ושינוי תכוף בחוקי-היסוד הוא כמעט סתירה פנימית

שריון (חקיקה)

אם כן, ניתן יהיה לשנות חוק יסוד אף ברוב כזה, אם רק נוסיף לחוק המשנה את הכותרת "חוק יסוד".

3
חוק יסוד
בולט בכך , שמאז חקיקתו ועד ליולי 2018 תוקן 47 פעמים
שריון (חקיקה)
עם זאת, מדינת ישראל מצויה עדיין בשלב של גיבוש חוקי-היסוד שלה
חוק יסוד
למרות שרק חוקי יסוד ספורים כוללים בתוכם שריון פרוצדורלי מפני שינוי, קבע בית המשפט העליון ב כי אמנם חוקי היסוד הכוללים שריון - ישונו אך ורק לפי דרישות השריון רוב של 61 חברי כנסת ושינוי שנעשה בחוק יסוד הימנעותם של המשיבים מאישור תקציב מחד גיסא, והכשרת הוצאה ממשלתית רחבה ובכלל זה חלוקתם של כספים קואליציוניים כאילו אושר תקציב מאידך גיסא — מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, שאין לקבלו
בעבר נכלל סעיף שריון גם ב, התשי"ד-­1954, שבוטל בשנת 2010

חוק יסוד

הפשרה שהוצעה על ידי , נוסחה ב- ב: "הכנסת הראשונה מטילה על להכין הצעת חוקה למדינה.

24
שריון (חקיקה)
חוק יסוד שנועד לשנה מסוימת בלבד, למטרה של ממשלה ספציפית, שירות אינטרס פוליטי של הממשלה הזו ושלה בלבד, הסדר שלא יחול על ממשלות עתידיות - חוק כזה לא יכול להיות חלק מפרקי החוקה של מדינת ישראל אף שניתנה לו הכותרת "חוק יסוד"
שריון (חקיקה)
עוד חוק אשר יש הטוענים לנחיצותו הוא
שריון (חקיקה)
כאשר חוק רגיל סותר חוק יסוד הוא עלול להיפסל בידי בג"ץ
היות שפסקת הגבלה מפורשת קבועה אך ורק ב וב, החיל פסק דין מופז פסקת הגבלה שיפוטית על כל חוקי היסוד הקיימים על כל רשויות המדינה לכבד עיקרון זה ולהגן עליו
בין השאר מונים כחסרים את וחוק יסוד אשר יסדיר זכויות אזרח המקובלות בעולם דוגמת , חופש הדת ו בפני השלטון בפירוט, , , ו הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות

חוק יסוד

במסגרת הדיון ב של הכנסת הביע את דעתו בעניין זה: "חוקי-היסוד, מטבעם, ועל פי שמם, אמורים לשמש יסוד של החקיקה בישראל ושל אורחות החיים ודרכי הממשל.

13
שריון (חקיקה)
פגיעה משמעה חקיקת חוק אשר סעיפיו או כולו נוגדים חוק יסוד כלשהו
שריון (חקיקה)
כנגד ביקורת זו, ניתן לטעון כי אכן חוק יסוד יכול לעבור ברוב של 0—1 בלבד, אך היות שחברי הכנסת והציבור יודעים כבר את משמעותם של חוקי היסוד, סביר להניח שהכנסת לא תעביר חוק יסוד בקלות שכזו, וכך, טוענים המצדדים בדעה זו, הכותרת של "חוק יסוד", למרות היותה פורמלית בלבד לכאורה, תביא לדיון אמיתי ומעמיק בשינוי הנדון לחוק יסוד קיים וכך תשמר נוקשותם של חוקי היסוד
שריון (חקיקה)
בעת הצגת החוק לקריאה שנייה ושלישית התייחס להסתייגותו של ח"כ רובינשטיין: חבר הכנסת רובינשטיין העלה גם שאלה קונסטיטוציונית מעניינת: האם ראוי שחוק בעל אופי פיסקלי יהיה חוק משוריין המחייב רוב של 61 חברי הכנסת כדי לשנותו? תחת זאת, אושרה במקרה דנן הוראת שעה המיטיבה עם בלבד, בדרך של הגדלת תקרת התקציב ההמשכי, וזאת ללא כל צידוק או הסבר ענייני