קידוש שבועות ביום חול. קידוש לבנה

ובטעם הלכה זו פירש הרשב"ם: "אף ידי קידוש לא יצאו, כדפרשינן טעמיה לקמיה, אין קידוש אלא במקום סעודה דכתיב ישעיה נח, יג וקראת לשבת עונג, במקום שאתה קורא לשבת, כלומר קרייה דקידוש, שם תהא עונג, ומדרש הוא דין המקדש לאחרים כאשר הוא אינו יוצא ידי חובתו בקידוש
כי היות ואין זה איסור "לא תרצח", התירתו התורה באופנים מסויימים ולא זולתם מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה "תמימות", ומי שאינו יכול לאחר את התפילה - יתפלל מוקדם אבל לא יקדש עד שיהיה לילה ודאי כף החיים תצד ס"ק א

הלכות ליל שבועות

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו.

15
הלכות חג השבועות
למעשה: י"א שלכתחילה עד ז' ואם לא אז עד אמצע החודש כלבו בב"י
מצוות קידוש השבת בדברים
אולם רבים אינם נוהגים להקפיד בזה, ושמעתי ממורי הוראה שאין נוהגים להקפיד ע"ז ובפרט מקומות שאנשים לא יחזרו שוב מביתם לקדש את הלבנה
סידור/נוסח ספרד/מחזור לחג השבועות/קידוש
טעם הלימוד - מספר טעמים נאמרו ללימוד בליל שבועות: ע"פ הפשט לימוד הלילה הוא כיוון שישראל שבאותו הדור ישנו בלילה שקודם מתן תורה והיה צריך משה להעירם ולזרזם לקראת מתן תורה כדכתיב "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה" , ולתקן מה שפגמו אנו נעורים כל ליל שבועות מג"א תצד
וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶה, נוסח עדות המזרח: אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ בְּאַהֲבָה , מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם ובנחלת אליהו הרחיב בביאור הדברים, ותלה את מחלוקת רב יהודה ונהרדעי בגמרא בחקירה הנ"ל
ובמה שדנתם למה נחשבת כמ"ע שהז"ג, הא תלוי בחידוש הלבנה ותולה על מציאות ולמה הוי זמן גרמא נראה עוד סברא לפרש למה נחשב כמ"ע שהז"ג, דעי' ברש"י עה"פ החודש הזה לכם, נתקשה משה על מולד הלבנה באיזה שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע וא"ל כזה ראה וקדש, ומבואר דשיעור יש ללבנה בכדי לקדשה קריאת תנ"ך בימים מיוחדים — מותר לקרוא תנ"ך בלילי שבת ויו"ט, אבל בלילי ר"ח — אסור

הלכות חג השבועות

דין המאבד עצמו לדעת משום כפרת עוונות.

11
ליל חג השבועות
ההבדלים בדין "קידוש במקום סעודה" בין ליל שבת לשבת ביום
קידוש לחג השבועות
החיד"א כתב בשיורי ברכה בשם ספר הבתים: "יש מן הגדולים שכתב מי שאין בדעתו לאכול בלילי שבת מקדש על היין, ואע"פ שאין שם סעודה, שאין מבטלין הקידוש מפני הסעודה
לימוד תורה בלילה
עיין שו"ע תע"ג סע' א
ויתגבר כארי לישב על המשמר בעינים פקוחות לדחות את השינה ולא יתנמנם כלל כי רבינו האר"י ז"ל החמיר מאוד בענין השינה בזאת הלילה יותר מליל הושענא רבא, וכנזכר בשער הכוונות בדרוש הלילה הזאת" בן איש חי ג נר - "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה
וכל התקנה של "קידוש במקום סעודה" נתקנה רק כאשר רוצה לסעוד סעודת שבת, ואז יש צורך בסמיכת הקידוש לסעודה שאחריו סוכות כנגד יעקב שכתוב בו "ולמקנהו עשה סֻכֹת"

קידוש השם

ועיקר זמן לימוד תורה שבעל-פה הוא בלילה שהרי בכל לילות החול אין לומדים תורה שבכתב כלל.

קידוש לבנה
וצריך להיות זך ונקי בלי תערובת דברים אחרים, וילמד בחשק גדול בשמחה רבה ובהתלהבות הלב כדי שיעשה יותר פרי למעלה ויגדל שכרו עיין כף החיים תצד ס"ק יא
ספר הקידוש לשבתות וחגי ישראל
שכן על כרחך גם לדעת המתירים להרוג עצמו מיראת היסורים, ודאי לא הותר להרוג אחרים
קידוש לחג השבועות
אולם אם "קידוש במקום סעודה" הוא דין ב "קידוש", והיינו שהקידוש צריך להיות במקום של העונג, הרי סוף סוף אכל בעת שעשה קידוש, וכבר יצא ידי חובת דין "קידוש במקום סעודה", אע"פ שאחר כך הקיא את האוכל, וברור שאינו חייב לאכול ולקדש בשנית